נסעתי לפסטיבל הסרטים בחיפה בשני בלילה כדי לראות את סרטו החדש והשערוריתי של לארס פון טריר – אנטיקריסט. אולם האודיטוריום לא היה מלא במיוחד, ואנשי הפסטיבל מצאו לנכון להגיד מספר מילים על הסרט שמוקרן במסגרת הנקראת "שנוי במחלוקת". בשלב זה אני ממליץ לכל מי שמתכוון לראו………..     בעצם לא. אי אפשר לעשות ספויילר לסרט של לארס פון טריר. אי אפשר כי אין לו מבנה קולנועי רגיל, אי אפשר כי זה לא בדיוק סרט, אי אפשר כי אין לו נארטיב רגיל. אפשר לקרוא את התסריט של הסרט הזה, ועדיין שום דבר לא יכין אותך לסרט זה. זה פשוט חוויה מסוג אחר, הוא מתעסק בראש שלך.

הסרט נפתח במה שנראה כמו עבודת וידאו של ביל ויולה. זוג מזדיין, ויליאם דפו ושרלוט גינזבורג הפנומנאלים, ובה בעת הבן התינוק שלהם נופל מהחלון. הכל בהילוך איטי, פריימים נקיים, מדויקים, יפיפיים בשחור לבן. ברקע האריה המפוסמת ביותר מתוך האופרה רינלדו של הנדל: Lascia ch'io pianga. "תן לי לבכות את גורלי האכזר/ וכמיהתי לחופש" שרה אלמירנה באופרה. אצל פון טריר כמובן, כל פסיק בפריים הוא רמז או התחלה לבאות. בעיני זה הסרט הכי יפה שלו, הוא זוועתי, אבל הוא מושלם מבחינה אסטתית, ובל נשכח שמדובר בבמאי שבכל סרט ממציא שפה אסטתית חדשה לגמרי.

נכתבה המון ביקורת שלילית על הסרט, בין היתר נטען שלארס פון טריר שונא נשים. אולי זה נכון, ואולי זה לא. אין ספק שבסרטיו נשים אף פעם לא יוצאות טובות במיוחד, ובסרט הזה אולי יותר מכולם, ניתן לחשוב שלפון טריר יש משהו נגד נשים. אני דווקא חושב שמה שהסרט הזה מציע הוא מעל שיח רדוד שכזה. הוא מציע תפיסה, ראיה אחרת על החיים ועל ההיות בן אדם. הוא מסתכל על הנצרות, על דת, ריטואלים כמו שאף אחד לא עשה לפניו. הוא מלא הומור, הוא חי לגמרי, אין מצגת שווא, או חיקוי למשהו, או הדגמה למשהו. הוא פורס לפני הצופה שלו משנה סדורה של אסטתיקה ועל אתיקה של אמנות. הוא משתמש בידע שלנו, הוא משתמש בנו. הוא מכיר מצויין את נבכי הנפש והלוגיקה של פעולת הוידואליה האסוציאטיבית, והוא לא מפחד להשתמש בזה. זה לא סרט בשביל כל אחד, סביר להניח שרוב צופי הסרט יבטלו את הסרט ואת דברי בבוז.  לי הסרט לא מניח לנפשי, כמו חבורה, שמשנה צבעים, גודל, צורה ורמת כאב.

זה גם לא סרט מפחיד במיוחד, יש מפחידים ממנו. זה לא סרט זוועתי או שערוריתי במיוד, נעשו בעבר סרטים הרבה יותר זוועתיים ממנו. ראיתי סרטים יותר אלימים, יותר ראליים, ועם הרבה יותר דם או מוות. מבחינתי הוא סרט שערוריתי, כי לא ידעתי שאפשר לעבור חוויה כזו באולם קולנוע. לא חשבתי שלאסטתיקה וסימבוליקה יש יכולת להתערב לי במוח ולהכניס נבגים של פורענות אצל צופה. זו שערוריה.

אני לא יודע אם אפשר לראות את זה בטלויזיה או במחשב. זה בטוח חויה אחרת, אז מי שיכול כדאי לו לקפוץ לחיפה להקרנה השניה של הסרט ביום שישי ב22:00.

www.haifaff.co.il

מודעות פרסומת