אני מופתע שלא שמת את אורן בן-מורה בין האפשרויות, שהרי אוכלת את כולם בלי מלח. וגם צחי, אגב, שלא יאכל אותי בלי מלח.
ובכלל, יש מקום להעלות גם חידון מיהו האמן הכי יפה באמנות הישראלית (מתן דאובה כמובן) , או, אם תרצה להציב את זה באותה משוואה ערכית כמו זו של החידון הקודם-מיהו האמן הישראלי הכי טוב. אם כבר פוסטים ענייניים ועסיסיים, אז קדימה.
האמת, קפיטל, הטעם שלך בנשים לא משהו…
אני חוכך בדעתי ומנסה למצוא אלטרנטיבות… מאוד קשה, המצב לא משהו בכלל.באופן כללי כשמדברים על אמניות-נשים, בד"כ האיפיונים הבולטים הם מין מיקס של "בצלאלאניקיות + תל אביביות" לא משהו מיוחד, לא מקורי ולא מעניין (האם אפשר להגיד זאת גם על האמנות של כולן?), אולי עדיף לחלק לפי חלקי גוף, התחת היפה ביותר, השדיים, השער, השפתיים, בת השיחה המושלמת, הזיון הטוב ביותר, וכולי… בכל מקרה, אלו שספגו קצת חוץ לארץ, נוטות גם להיבדל במראן החיצוני קצת, דבר שמוסיף לסה"כ, אבל לא תמיד בטעם טוב, ולא תמיד מצליח לחפות על חוסר יופי/סקס אפיליות/מושכנות.
בנוסף, אני מאוד שמח על תחרויות כאלה, אפשר להרחיב ולעשות, כפי שהציע אדון יחזקאלי, וכן להרבות בסקרים, פרסים, והתמודדויות שיעבירו את כוח ההשפעה לאזרחי הרשת של עולם האמנות בישראל. אולי יום אחד איזה ממסד יחליט להתחשב בזה גם… (למשל ציון בקורות החיים על הבחירה במקום הרביעי בסקר הפסל הכי טוב לשנת 2012)
אז ככה, שאני למרות כל המאמצים, לא הצלחתי שלא להשפריץ את הקפה של הבוקר מרוב צחוק.
כי לתומי חשבתי שמדורים כמו "הופרדו בלידתם" או סקרים למיניהם…כמו גם מסיבות מפוארות הם רק אתנחתות "כבדות" ורציניות לפוסטים ממש מצחיקים, מלאי הומור.
ולא זאת בלבד, אלא שעוד המלצתי לכל מכרי להכנס ולקרוא, ומי יודע – אולי כיווצי הגבות והכעסים יעלמו.
עכשיו אני מקבל מכל חבריי השונים מיילים מאשימים שבהם אני נדרש לענות איך אני עושה להם את זה, שלכולם ללא יוצא מן הכלל יש כתמים של קפה וארוחת בוקר על הבגדים…
אנא Capital F, אנא תזהיר לפני כן, שלא יהיו לי פדיחות כאלו בעתיד – כי גם בברנז'ה יש מעט אחריות…נכון?
גשש בלש יקר
אני היחיד פה חוץ מגליה שמזדהה בשמו המלא וחושף עצמו לחיצים. בניגוד לכותב שלנו ובניגוד אליך. לכן אתה יכול לומר אולי דברים מכוערים על גליה, או שאני אפילו יותר יפה מקפיטל אף. אפילו? אני מאוד יפה, תסלח לי. וגם חתיך
אח, איזה סיפוק, איזו הקלה. אז אני יכולה סוף סוף אפשר לכבס את הגלימה, הטייץ ובגד הגוף, להישען לאחור על הספה הפרוותית הוורדרדה שלי (כן) ולנוח. פשוט לנוח. אכן צודקות כל העיניים התמהות, הגבות המורמות והלשונות המצקצקות: פמיניזם? זה כבר כל כך אאוט כאילו.
ועכשיו ברצינות: כמה מאכזב לגלות את מה שמסתתר מאחורי המשב הרענן (כן כן) של הבלוג הזה- משב שמאמין בערעור על היררכיות, בשיוויון הזדמנויות ביצירת ידע והפצתו, בכוח הריזום, באלטרנטיבה לנורמות שחוקות (כי בגלל זה פתחת את הבלוג הזה, לא? ). מאחורי כל הנאורות המתקדמת הזאת מסתבר שישנן אותן דעות חשוכות, אותה חוסר מודעות מעונבת במגניבות.
על מה אני מדברת? סתם, משהו זניח, את-ה יודע-ת, חבל להתעמק בזה, עניין של שתיים-שלוש תכונות נשיות אלטרנטיביות שקיימות חוץ ממראה חיצוני, אבל באמת, עז(ו)בי, זה כל כך שולי, אני לא מאשימה אותך שלא שמת לב. מד הכוסיות שלך הרבה יותר מגניב. שיואו!
אה, וסורי על הרצינות התהומית בתגובה לאנתחתא הקומית, כן? (הו לא, הפמיניסטית התורנית קפצה לביקור) (הו לא לא! אמרתי את מילת ה-F בקול רם) בקיצור, תירוץ הקלילות כבר לא ממש עובד. זה לא מקליל אותי, זה לא מצחיק אותי. די כבר.
שלום "ארטי"
א. הכול בסדר
ב. לא גמרתי לצייר, אבל תודה על ההתעניינות
ג. אני מספיק מבסוט, כן. שוב תודה.
ד. לא שמעתי נאומים של זוננשיין. אני בטוח שזה מעניין.
Capital F
26 תגובות
Comments feed for this article
11 באוקטובר 2009 בשעה 20:35
גליה יהב
זה פשוט שפל! לחשוב שבעולם האומנות יעשה מעשה שכזה….
11 באוקטובר 2009 בשעה 22:20
shaiyeazkelli
סוף סוף פוסט עם תוכן ענייני
11 באוקטובר 2009 בשעה 22:24
shaiyeazkelli
אני מופתע שלא שמת את אורן בן-מורה בין האפשרויות, שהרי אוכלת את כולם בלי מלח. וגם צחי, אגב, שלא יאכל אותי בלי מלח.
ובכלל, יש מקום להעלות גם חידון מיהו האמן הכי יפה באמנות הישראלית (מתן דאובה כמובן) , או, אם תרצה להציב את זה באותה משוואה ערכית כמו זו של החידון הקודם-מיהו האמן הישראלי הכי טוב. אם כבר פוסטים ענייניים ועסיסיים, אז קדימה.
11 באוקטובר 2009 בשעה 22:31
קורא
מרתק, אך דורש תמונות למי שלא מספיק בקיא במיצי הברנז'ה.
11 באוקטובר 2009 בשעה 22:48
capital F
את קרוצ'י וסספורטס קל למצוא ברשת, לשאר היפות יש פייסבוק…
וחוצמזה אני ברנז'אי, מה לעשות…
12 באוקטובר 2009 בשעה 0:20
דורית
הים תמיד לוקח..
12 באוקטובר 2009 בשעה 12:38
גשש בלש
האמת, קפיטל, הטעם שלך בנשים לא משהו…
אני חוכך בדעתי ומנסה למצוא אלטרנטיבות… מאוד קשה, המצב לא משהו בכלל.באופן כללי כשמדברים על אמניות-נשים, בד"כ האיפיונים הבולטים הם מין מיקס של "בצלאלאניקיות + תל אביביות" לא משהו מיוחד, לא מקורי ולא מעניין (האם אפשר להגיד זאת גם על האמנות של כולן?), אולי עדיף לחלק לפי חלקי גוף, התחת היפה ביותר, השדיים, השער, השפתיים, בת השיחה המושלמת, הזיון הטוב ביותר, וכולי… בכל מקרה, אלו שספגו קצת חוץ לארץ, נוטות גם להיבדל במראן החיצוני קצת, דבר שמוסיף לסה"כ, אבל לא תמיד בטעם טוב, ולא תמיד מצליח לחפות על חוסר יופי/סקס אפיליות/מושכנות.
בנוסף, אני מאוד שמח על תחרויות כאלה, אפשר להרחיב ולעשות, כפי שהציע אדון יחזקאלי, וכן להרבות בסקרים, פרסים, והתמודדויות שיעבירו את כוח ההשפעה לאזרחי הרשת של עולם האמנות בישראל. אולי יום אחד איזה ממסד יחליט להתחשב בזה גם… (למשל ציון בקורות החיים על הבחירה במקום הרביעי בסקר הפסל הכי טוב לשנת 2012)
סוף סוף יש לי דברי טעם להגיד.
12 באוקטובר 2009 בשעה 12:41
גשש בלש
אה, וגם,
מה פתאום capital F כאמן היפה ביותר…
אדון יחזקאלי, אפילו אתה יותר יפה ממנו…
12 באוקטובר 2009 בשעה 19:12
capital F
מצטער שאני לא מספיק סקסי בעינך… אני אעבוד על זה :)
מזל, גששי היקר, שחנן גולדבלט הוא לא כוס התה שלי.
12 באוקטובר 2009 בשעה 12:53
גשש בלש
אה, וגם,
גליה יהב מכוערת (וזה לא נאמר על בסיס אישי, רק על מראה חיצוני)
12 באוקטובר 2009 בשעה 13:54
פיליפ
אז ככה, שאני למרות כל המאמצים, לא הצלחתי שלא להשפריץ את הקפה של הבוקר מרוב צחוק.
כי לתומי חשבתי שמדורים כמו "הופרדו בלידתם" או סקרים למיניהם…כמו גם מסיבות מפוארות הם רק אתנחתות "כבדות" ורציניות לפוסטים ממש מצחיקים, מלאי הומור.
ולא זאת בלבד, אלא שעוד המלצתי לכל מכרי להכנס ולקרוא, ומי יודע – אולי כיווצי הגבות והכעסים יעלמו.
עכשיו אני מקבל מכל חבריי השונים מיילים מאשימים שבהם אני נדרש לענות איך אני עושה להם את זה, שלכולם ללא יוצא מן הכלל יש כתמים של קפה וארוחת בוקר על הבגדים…
אנא Capital F, אנא תזהיר לפני כן, שלא יהיו לי פדיחות כאלו בעתיד – כי גם בברנז'ה יש מעט אחריות…נכון?
12 באוקטובר 2009 בשעה 18:30
דודי
עזבו מי הכי יפה. מה שחשוב הוא מי הכי סקסית ששווה זיון
12 באוקטובר 2009 בשעה 20:35
דודי
ויש לי הרגשה שכותב הבלוג הוא-היא אישה
ואני לא אופתע עם זו אלישבע דה סימון
12 באוקטובר 2009 בשעה 20:40
חזי החזיר
זה כמו לשאול מי האמן הכי טוב בישראל. אין הרבה אפשרויות בחירה. לא חוכמה.
12 באוקטובר 2009 בשעה 23:17
saralea
96 לא מספיק!
13 באוקטובר 2009 בשעה 2:07
קארן דעואל דונסקי
איזה כיף פה!
13 באוקטובר 2009 בשעה 21:00
shaiyeazkelli
גשש בלש יקר
אני היחיד פה חוץ מגליה שמזדהה בשמו המלא וחושף עצמו לחיצים. בניגוד לכותב שלנו ובניגוד אליך. לכן אתה יכול לומר אולי דברים מכוערים על גליה, או שאני אפילו יותר יפה מקפיטל אף. אפילו? אני מאוד יפה, תסלח לי. וגם חתיך
13 באוקטובר 2009 בשעה 21:01
shaiyeazkelli
אם היה כאן סקר על האמן הישראלי הצעיר החתיך ביותר אי פעם אין לי ספק שהייתי זוכה בו. למען הבהר ספק.
14 באוקטובר 2009 בשעה 0:08
talialink
אח, איזה סיפוק, איזו הקלה. אז אני יכולה סוף סוף אפשר לכבס את הגלימה, הטייץ ובגד הגוף, להישען לאחור על הספה הפרוותית הוורדרדה שלי (כן) ולנוח. פשוט לנוח. אכן צודקות כל העיניים התמהות, הגבות המורמות והלשונות המצקצקות: פמיניזם? זה כבר כל כך אאוט כאילו.
ועכשיו ברצינות: כמה מאכזב לגלות את מה שמסתתר מאחורי המשב הרענן (כן כן) של הבלוג הזה- משב שמאמין בערעור על היררכיות, בשיוויון הזדמנויות ביצירת ידע והפצתו, בכוח הריזום, באלטרנטיבה לנורמות שחוקות (כי בגלל זה פתחת את הבלוג הזה, לא? ). מאחורי כל הנאורות המתקדמת הזאת מסתבר שישנן אותן דעות חשוכות, אותה חוסר מודעות מעונבת במגניבות.
על מה אני מדברת? סתם, משהו זניח, את-ה יודע-ת, חבל להתעמק בזה, עניין של שתיים-שלוש תכונות נשיות אלטרנטיביות שקיימות חוץ ממראה חיצוני, אבל באמת, עז(ו)בי, זה כל כך שולי, אני לא מאשימה אותך שלא שמת לב. מד הכוסיות שלך הרבה יותר מגניב. שיואו!
אה, וסורי על הרצינות התהומית בתגובה לאנתחתא הקומית, כן? (הו לא, הפמיניסטית התורנית קפצה לביקור) (הו לא לא! אמרתי את מילת ה-F בקול רם) בקיצור, תירוץ הקלילות כבר לא ממש עובד. זה לא מקליל אותי, זה לא מצחיק אותי. די כבר.
14 באוקטובר 2009 בשעה 8:16
שרית
מה לאמנות וליופי? במיוחד לאמנות ישראלית וליופי? או שזה עניין לפוסט נפרד.
14 באוקטובר 2009 בשעה 8:58
ארטי
יחזקאלי, הכל בסדר? גמרת לצייר?אתה מספיק מבסוט מזה שאתה היחיד שמזדהה בשמו האמיתי? אתה מתחיל להישמע כמו נאום כתוב של אליעזר זוננשיין.
14 באוקטובר 2009 בשעה 9:00
ארטי
יחזקאלי ומשטרת השמות. מי כן חתם בשמו האמיתי ומי לא כסימן לגבריות ואומץ באמנות הישראלית. עזוב זוננשיין, אולי סוג של הספרי בעצם.
14 באוקטובר 2009 בשעה 11:51
bloggingisoverrated
מצחיק שזה הפוסט עם הכי הרבה תגובות, זה כמו תמונה עם רמז לציצי בפליקר
14 באוקטובר 2009 בשעה 16:24
shaiyeazkelli
שלום "ארטי"
א. הכול בסדר
ב. לא גמרתי לצייר, אבל תודה על ההתעניינות
ג. אני מספיק מבסוט, כן. שוב תודה.
ד. לא שמעתי נאומים של זוננשיין. אני בטוח שזה מעניין.
15 באוקטובר 2009 בשעה 8:36
ארטי
כן,אולי.. שביעות רצון עצמית זה מאפיין דומיננטי אצלך בניגוד לתחומים אחרים אותם אתה מנסה.תמשיך להתאמן יחזקאלי
18 באוקטובר 2009 בשעה 17:24
עובד
הרמה של הפוסט באותה רמה של הגליון המדובר. יפה!