השבוע התפרסם גיליון 100 אנשי הכוח השנתי של ארט-ריוויו, אשר ניתן לקרוא גם באינטרנט בחינם לאחר הרשמה. הרשימה אינה מפתיעה בדר"כ והנמצאים בראשה מחליפים מיקום בינם לבין עצמם. השנה עומד בראש הרשימה הנס אולריך אובריסט, אוצר ותיאורטיקן של אמנות שכתב ספרים רבים ופירסם מאמרים בחשובי המגזינים. הוא אפילו הבריז מביקור בארץ, בהזמנת בצלאל, ב2006. במחשבה ראשונה, לא מפתיע למצוא אוצר בראש הרשימה. אך בהתחשב בעובדה שבשנים האחרונות ככבו בה גלריסטים, אספנים ואפילו אמנים, הבחירה באוצר, שלא אצר דוקומנטה או ביאנלה די ונציה, די מפתיעה. אז איך הוא הוקפץ לראש הרשימה (ממקום 35 בשנה שעברה)? אז ככה, גם ההסבר מפתיע: מסתבר שעורכי הרשימה בחרו בו בזכות הישגיו האוצרותיים והפעילות הקדחנית והענפה של האוצר השוויצי בתחום קירוב האמנות הפריפריאלית למרכז וקידום אמנים צעירים. מיד אחריו מופיעים ראשי המוזיאונים, אספנים וגלריסטים ושאר החשודים המידיים. אז האם מדובר ברשימה רצינית? לא בדיוק, נראה לי שהפעם אנשי ארט-ריוויו בחרו לקחת עמדה של לשון בלחי, ולהתייחס לכל עיניין הרשימה ולכוחניות של עולם האמנות במבט אירוני מסויים. גם הגרפיות הצבעונית והסטטיסטיקות בסוף הרשימה תומכות בעמדה זו. אולי ברוחו של העומד בראש הרשימה, אוצר שהצליח להחדיר לאמנות הבינלאומית אפיל מאד לוקלי ואישי, עם הרבה חוש הומור.

האם אפשר לעשות רשימה כזו בסצנת האמנות הישראלית? לא נראה לי שיש 100 משפיעים ועוד יותר לא נראה לי שהם מתחלפים, כך שאי אפשר לדרג אותם. גם צריך לשאול: מה זה משפיע? ומכאן, מהי התוצאה של אותה השפעה ומהי הצלחה? אני חושב שבגלל שהצלחה בקנה מידה ישראלי היא כל כך שולית (והרגשה זו מתעצמת לנוכח רשימת ה100 של ארט-ריוויו) אז גם ההשפעה של אנשי האמנות קטנה בהתאם וכמעט חסרת חשיבות. למה אמן ישראלי יכול לצפות? מהו מהלך קרירה מוצלח? להציג בזומר? להציג במוזיאון תל אביב? בהלנה רובינשטיין? למכור עבודות ב10,000 דולר? מה כבר יכול לקרות לאמן ישראלי בישראל? ואז יש את הסצנה הבינלאומית, שכל הזמן מנסים למכור לנו שאמנים ישראלים מצליחים בה כל כך. אז זהו, שלא. יודעים מה? להצליח בחו"ל זה לא גליק כזה גדול, וזה בטח לא מעיד על אמנות טובה יותר. זה בעיקר מעיד על רצון של אדם לחיות במקום שפוי יותר. הפואנטה שלי היא די פשוטה: אם הנס אולריך אובריסט בראש רשימת הכוח, אז אולי נתחיל ללמוד ממנו משהו – וזה להחזיר את מרכז הכובד לאמנות ולא לכל העמלנים והפעלתניות שמזמזמים סביב האמנות כל הזמן. אולי נפסיק כבר לשחק ב"כאילו".

www.artreviewdigital.com

הנס אולריך אובריסט על שער ArtReview ישן

הנס אולריך אובריסט על שער ArtReview ישן

מודעות פרסומת