You are currently browsing the tag archive for the ‘אורית חופשי’ tag.

שלולית, מ.ק. אשר

שלולית, מ.ק. אשר

דילגתי בין שלוליות (ואני לא מתכוון לשלולית של האמנות הישראל…If you know what I mean) לגלריה 39 לראות את תערוכתה של אורית חופשי. בכניסה לגלריה ישנם מונוטייפים נהדרים אשר נטעו בי תקוות גדולות בקשר לתערוכה המוצג בחלל הגלריה המרתפי. בכלל, יש בי אהבה ומשיכה בלתי מוסברת להדפס, בעיקר לתחריטים על נייר עבה ממוסגרים במסגרת עץ מלא. קצת חבל שזו אמנות הגוועת לאיטה מהעולם, ופחות אמנים מציגים הדפס, או עובדים על שכלול המדיום. חופשי כבר משלבת הרבה זמן את העץ, וחריטה בו בעבודותיה. אני נתקלתי בעבודותיה לפני כמה שנים בגלריה ברוורמן, וכמו שראיתי את העבודות, ככה זכרתי אותן. אותה עוצמה מונוליטית כזו, מהסוג שהגודל כן קובע בו. יש בזה משהו פולקלורי, מאד סיפורי. אולי היה נחמד עם היתה נעימת הפתיחה של "סיפורי עמים", וג'ון הארט ידבר ברקע או יספר סיפורים (או יגיד מחירים נניח). אפשר כמובן להגיד, שחופשי מושפעת מאמנים כמו יעקב פינס או שטיינהרדט. אבל לא נראה לי שזה הכי רלוונטי כאן בבלוג. הנופים הבראשיתיים, הפרועים שיוצרת חופשי מחיבור בין טכניקות שונות, מעמידים את הצופה במקום מיוחד. מצד אחד זה מאד אסתטי ומצד שני זה כלום, אויר , ריק מוחלט. חופשי מחברת בין חיתוך עץ, בעץ עצמו, הטבעה של עץ על נייר, רישום וחומרים שחורים אחרים בתוך יצירתה, והכל על נייר ו/או על עץ. היא משתמשת במרקמים של העץ והנייר כדי להפוך אותם לחלק מהדימוי (פעולה שחוקה, תרתי משמע). אני חושב שאפשר להגדיר את התערוכה הזו כתערוכה של אמנות-פנטום, כזו שקיימת באויר, יש תחושה שרואים אמנות, שחווים אמנות, אבל לאחר כמה רגעים של שהות הדברים לא מחזיקים ורואים תערוכה שבעיקר עסוקה בעצמה ומייצרת אוירה. העבודות הם בעצם ניסויים של פרוק והרכבה, של דימוי, של חומר. אני לא לגמרי בטוח שזה מספיק בשביל תערוכה קוהרנטית. מה שכן, נראה לי שהעבודות הללו עומדות בזכות עצמן, כלומר כל אחת בנפרד, הרבה יותר טוב. מה גם שהגלריה מציינת את המחירים בפומבי (לא כולן נוהגות כך), ואמנם קצת יקר, אבל מאד מפתה. אלו עבודות שיכולות להשתלב נהדר כמעט בכל משרד וסלון. הן עבודות שמכניסות אפוס, אמנותי ותוכני, לתוך המרחב הבייתי. במיוחד העבודות המתארות יער, נחל, שלולית או אגם (שחופשי יוצרת בעזרת העיניים של העץ) ומראות קלאסיים בשחור לבן-עץ, על נייר יפה על עץ לא מעובד. כל כך סיפורי, וכל כך חומרי. חבל שלא האירו את הגלריה באור של אח בוערת וחילקו את מרק עדשים בכניסה. הכי אווירת חורף!

http://artgallery39.com

מודעות פרסומת

שרות חדש! הרשמו לקבלת עדכונים ישירות לאימייל שלכם:

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« פבר    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930